#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לברור אוכל בידו 1) סמוך לסעודה שתארך כמה שעות 2) כשכונתו שישתייר גם אחר הסעודה 3) כשאינו אוכל עמהם 4) כשהפסולת מרובה 5) כדי להאכיל לבהמה לאלתר?	"1) הרמ""א פסק שמותר. וכתב הביה""ל שאף שבירושלמי מוכח דבעינן לאלתר ממש, אין להחמיר בזה דכך מבואר בבבלי.<br>2) כתב המשנ""ב בשם הטור דחייב חטאת.<br>3) מותר.<br>4) כתב הביה""ל שמשמע מהמחבר ומהרמ""א שמותר ולא כתוספות שאסרו.<br>5) מותר."	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כיצד מותר לברור מתערובת של עלים טובים ועלים מתולעים?	"להוציא ביד את העלים הטובים מהמתולעים ובסמוך לסעודה. ובשלטי גיבורים נהג להכין את זה מע""ש כי קשה ליזהר בעניני הברירה בשבת וכתב הא""ר דהמחמיר תבוא עליו ברכה."	סימן שיט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לברור שני מיני אוכלים המעורבים זה מזה האם חשיב מלאכה הצריכה לגופה ומדוע?	"כתב בביה""ל שדעת הישועות יעקב דחשיב מלאכה שאינה צריכה לגופה דסובר שמלאכת בורר היא לתקן האוכל שיהיה ראוי לאכילה ולכן כאן דאוכל זה שרוצה כעת ראוי לאכילה אף אם לא נפרד האוכל השני, הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה. ודעת הביה""ל דגם בשני מיני אכלים המעורבים מתיפה כל מין על ידי ברירת חבירו ממנו ועל כן מקרי מלאכה הצריכה לגופה."	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" כשהאוכל מרובה ויש יותר טורח בברירת האוכל מה יעשה ביו""ט ובשבת ומדוע?"	"ביו""ט יברור הפסולת משום שמחת יו""ט כדי למעט בטירחא. בשבת יברור האוכל משום דלברור הפסולת הוי דרך ברירה."	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מדוע חשיב הבורר תורמוסין כבורר פסולת מתוך אוכל?	מפני שהפסולת שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותם עמהם, ומבלעדי זה התורמוס מר מאד וחשיב כפסולת, והפסולת אינו מר כל כך, על כן חשיב התורמוס כפסולת מתוך אוכל.	סימן שיט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כיצד ניתן לישב את מנהג העולם שמוציאים קטניות מהשרביטין בלא שינוי?	ניתן ליישב דכיון שעודם לחים ואף השרביט אוכלים אותו לא הוי מפרק אלא רק כמפריד אוכל מאוכל.	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" מלילות בשבת 1) כיצד מולל 2) כיצד מנפה?[וי""ג מנפח]?"	"1) להמחבר מעט ובראשי אצבעותיו. והרמ""א כתב דיש מחמירין דאף ע""י שינוי אסור.<br>2) בידו אחת בכל כחו."	סימן שיט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 הסתפק הפרי מגדים אם בשרית כרשינין יש חיוב חטאת. מה דעת הביאור הלכה ומה ראיתו?	"דעתו דחייב חטאת. וראיתו ממה דאיתא בביצה יד,ב וב""ה אומרים בורר כדרכו וכו' ר""ג אומר אף מדיח ושולה. והנה מדקאמרי ב""ה בורר כדרכו וכו' מוכח דהתירו ביו""ט מלאכת ברירה גמורה, ולא אסרו בנפה וכברה אלא משום דמיחזי כמאן דעביד הרבה לצורך חול, וכמו שכתבו הראשונים, ומדר""ג הוסיף ואמר אף מדיח, על כרחך דגם זה מלאכה גמורה היא מדאורייתא, וכן משמע בירושלמי שם בביצה."	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לדעת התוס' נתינת שמרים במשמרת בשבת לרבה חייב משום בורר ולא משום מרקד. מדוע?	"פירש בביה""ל דמרקד עושה כל זמן הרקדתו פעולה בפסולת ואוכל ביחד, שמנענע הכברה ועל ידי זה נברר מין אחד מחברו, מה שאין כן כאן שבעת הבירור אין נעשה פעולה כלל בהשמרים, שמונחים במקומם והיין זב מהם, על כן דמי יותר לבורר, שדרכו ליטול את האוכל והפסולת נשאר מונח במקומו."	סימן שיט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין ומדוע לסנן יין או מים צלולים שיש בהם קצת קסמים דקים 1) במשמרת 2) בסודר שעשוי לכך 3) בסודר שאין עשוי לכך?	"1) לדעת השו""ע מותר שאין אסור משום בורר כל שראוי לשתות כך בלי סינון לרוב בני אדם ויש מחמירים דדוקא כשכולם יכולים לשתות כך ובמשמרת אפילו במים לא שייך ליבון וגם לא יבוא לסוחטה כיון שעומדת לכך. ולדעת הרמב""ם אסור שלא יעשה כדרך שעושה בחול. וגם לדעת המחבר מי שהוא איסטניס אפשר שלא אומרים בטלה דעתו ואסור לו משום בורר.<br>2) לדעת השו""ע דינו כמשמרת ומותר. ואף לדעת הרמב""ם מותר משום דס""ל שלא אומרים שרייתו זהו כבוסו, ואין חשש שמא יסחוט כיון שמיוחד לכך.<br>3) ביין לדעת השו""ע מותר דלא שייך ביין לא כיבוס ולא סחיטה. דעת הט""ז שביין לבן אסור כמו במים אבל הא""ר חולק עליו. לדעת הרמב""ם ביין אסור שמא יסחוט. במים אסור משום מלבן, לב""י בדעת הטור דשרייתו זהו כיבוסו, למג""א והגר""א לא אמרינן בבגד נקי שרייתו זהו כבוסו ואסור משום שמא יבוא לסוחטו ויתלבן."	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כתב המחבר כשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה גומא לקבל היין משום שינוי 1) באיזה יין מדובר 2) ומדוע צריך שינוי?	1) יין עכור קצת, אבל כשמסננים בו יין צלול שמותר לסנן במשמרת אף בסודר אין צריך שום שינוי.<br>2) שלא יעשה כעובדין דחול.	סימן שיט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" לסנן בכפיפה מצרית 1) אלו דברים מותר 2) מדוע צריך ליזהר שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח 3) ומהם הנפק""מ בין הטעמים?"	"1) מים ויין צלולים מותר. מים ויין עכורים קצת לשו""ע מותר מפני שאינה עשויה לשמר בה בימות החול ולרמב""ם אסור.<br>2) לר""ן בשם רבינו יונה משום שינוי שלא יהיה כעובדין דחול. לר""ח, רש""י, הרמב""ם, הטור והמאירי משום אוהל.<br>3) א. מים ויין צלולים דגם במשמרת מותר, מטעם שינוי מותר להגביה הכפיפה טפח ויותר ומטעם אהל אסור. ב. מטעם שינוי אפילו אם הגביה מע""ש גם כן אסור לשמר אבל מטעם אהל אם התקין זה מע""ש מותר לשמר בשבת. ג. מטעם שינוי בסודר לא צריך שיש כבר שינוי שאינו עושה גומא ומטעם אהל לט""ז גם בסודר אסור."	סימן שיט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כתב המחבר שכלי שמערים בו יין מהחבית לא יתן בפיו קשין וקסמין בחזקה 1) באיזה יין מדובר 2) האם הוי ממש כמשמרת ומדוע 3) ומה הדין אם אינם בחזקה?	"1) יין עכור קצת, דאם הוא יין צלול ומסננו מקסמים אף במשמרת ממש מותר.<br>2) מיחזי כמשמרת ולא הוי ממש כמשמרת שהרי עוברים בו השמרים, אלא כיון שישנם קסמים וטינופת שאינם עוברים דומה למשמרת.<br>3) מדברי הראב""ד משמע שמותר דלא מיחזי כמשמרת. והטור סתם הדברים ולא הזכיר דוקא בחוזק."	סימן שיט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר לערות מכלי שבו יין משמרים כשרוצה לשתות 1) לאחר זמן 2) לאלתר?	"1) בנחת, ובלבד שיזהר כשיפסק הקילוח ומתחילות לירד ניצוצות והיינו טיפות קטנות המטפטפות כשנפסק הקילוח שיפסיק ויניחם עם השמרים.<br>2) מותר גם אם שופך הכל, אא""כ נתן קסמין בפי הכלי שמערה בתוכו שאז צריך להפסיק כשמתחילות הטיפות הקטנות לירד דחשיב כבורר ע""י כלי."	סימן שיט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר ליתן חרדל וביצה במסננת?	"אם נתן את החרדל מע""ש ואינו מתכוין לאכול את החלבון ואינו מסננו אלא כדי ליפות מראה החרדל. ויש מקילים גם במתכוין לאוכלו שסוברים דהחלבון והחלמון מין אחד, וכתב המשנ""ב שנכון להחמיר."	סימן שיט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" המחבר התיר לשתות מים שיש בהם תולעים ע""י מפה בשבת. מדוע לא אסור 1) משום בורר 2) משום מלבן 3) משום שמא יסחט?"	"1) דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתיה, אבל אם בשעת שתיה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו, אין זה מעין מלאכה. ובביה""ל (לעיל סעי' ד ד""ה הבורר) ביאר דלא שייך שם ברירה במה שמעכב ע""י פיו.<br>2) כיון דליכא לכלוך. ולאוסרים גם בנקי למג""א אסור והא""ר התיר כיון דאינו נשרה כי אם מעט. וכתב המשנ""ב שבמקום הדחק יש להקל כיון שאינו מתכוין לכביסה.<br>3) כיון שאינו נשרה במים רק דבר מועט מהבגד כדי הנחת פיו אינו חושש לסוחטו."	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מדוע אסור 1) לחבץ בידו שומשומים אגוזים ודבש 2) לירושלמי לרוק ברוח?	"1) לדעת השו""ע משום בורר. לדעת המג""א משום לש. ונפק""מ במחבץ כדי לאכול לאלתר שלשו""ע מותר ולמג""א אסור.<br>2) לדעת הרמ""א משום זורה. לדעת הביאור הלכה משום מעביר ד' אמות ברשות הרבים וכמו שכתב בספר אלפי מנשה.<br>"	סימן שיט סעיף יז		
